גיבור החודש- מקס

את משפחת חייט ואת חיות המחמד שלהם אני מכיר ומלווה שנים רבות. מדובר במשפחה מקסימה שמגדלת במסירות שני כלבים גדולים בלשון המעטה מגזע "דוג דה בורדו" עם לב של זהב ואופי נעים.
לכן מעט הופתעתי כאשר הגיעו עם מקס, חתולון קטן במיוחד מגזע סקוטי, למרפאה בפעם הראשונה.
מהדקה הראשונה מקס התגלה כחתול אסרטיבי, עם אופי מגובש שיודע בדיוק מה הוא רוצה והחששות שלי כיצד יסתדר בבית מרובה כלבים מגזע גדול נעלמו לחלוטין.
אפשר לומר שהבעיות הבריאותיות של מקס החלו כמעט מהתחלה. כאשר הגיע לסירוס במרפאה כחלק מהפרוטוקול הרגיל שלנו ביצענו בדיקת דם מקדימה בה התגלה כי אנזימי הכבד שלו גבוהים מהרגיל ונאלצנו לדחות את הפרוצדורה ולטפל בכבד עד להחלמתו.
לאחר מספר חודשים הוא שב אלינו משום שהופיע אצלו חולשה מוזרה ברגל האחורית. בבדיקה הפיזיקלית נראה שמדובר בחולשה פרוגרסיבית המערבת את שתי הרגליים האחוריות. בדיקות הדם שלו הראו אנמיה קלה לצד עליה בגלובולינים (נוגדנים) וצילום רנטגן ואולטרסאונד בטן לא הראו ממצאים פתולוגים משמעותיים. לאחר שנשללו גורמים מחוץ למערכת העצבים כגון מעקף כבדי (שאנט) עלה חשד לפתולוגיה במערכת העצבים ומקס הופנה להמשך אבחון נוירולוגי במחלקת נוירולוגיה.
הוא עבר בדיקה על ידי נוירולוג מומחה שחשד בדלקת במערכת העצבים ודגם את נוזל חוט השדרה. באנליזה של הנוזל נמצאה רמה גבוהה של חלבון וכן תאי דלקת רבים מסוג נויטרופילים ומקרופגים מה שאישר את החשד כי מקס סובל מדלקת במערכת העצבים. תרבית של נוזל השדרה שללה גורם חיידקי לדלקת ומקס אובחן עם צורה יבשה של Feline Infectious Peritonitis (FIP) המערבת את מערכת העצבים.
FIP היא מחלה ויראלית בחתולים הנגרמת על ידי קורונה וירוס ועד לא מזמן נחשבה מחלה חשוכת מרפא. נגיעות בקורונה וירוס מזנים שונים שכיחה בחתולים ולרוב עשויה להוביל לסימנים קליניים קלים במערכת העיכול אם בכלל. אולם, באחוז קטן מאוד מהמקרים, הוירוס עובר התמרה (מוטציה) שמובילה להתפתחות המחלה Feline Infectious Peritonitis או בקיצור FIP.
קימות שתי צורות עיקריות למחלה:
צורה רטובה- במהלכה הוירוס גורם להצטברות של נוזל רב בחללי הגוף, לרוב בבטן או בבית החזה. שאיבות של הנוזל אינן מועילות לאורך זמן היות והוא ממשיך להיווצר ללא הפסקה. הסימנים הקליניים ישתנו בהתאם למיקום הנוזל. כך למשך היאספות נוזל בבית החזה תוביל עם הזמן לתעוקה נשימתית ואילו הצטברות של נוזל בחלל הבטן עשויה להוביל להגדלה של הבטן.
צורה יבשה- במהלכה נוצרים נגעים דלקתיים המכונים "גרנולומות" באיברים שונים בגוף לרבות כבד, כליות, קשרי לימפה ומערכת העצבים המרכזית. גם כאן הסימנים הקליניים יהיו בהתאם למיקום הלקויות. כך לדוגמא במקרה של מקס נגעים דלקתיים במערכת העצבים הובילו להופעת סימנים עצביים בדמות חולשת רגליים אחוריות כמעט עד לכדי שיתוק.
אבחון-
אבחון FIP נחשב בעייתי היות ולא קיימת בדיקה המאשרת Feline Infectious Peritonitis. בדיקות כדוגמת PCR לנגיעות בקורונה וירוס אינן מספיקות היות ונגיעות בוירוס לא תוביל בהכרח להיווצרות המוטציה הדרושה להתפתחות המחלה. מצד שני, העדר נגיעות בוירוס עשויה בהחלט לשלול את המחלה. אבחון המחלה אם כך מסתמך על היסטוריה רפואית, הופעת סימנים קליניים מתאימים לצד בדיקות מעבדה: בדיקות דם (אנמיה, עליה בגלובולינים), אנליזת נוזל חופשי בבטן/בית חזה (נוזל בעל תכולת חלבון גבוהה ולרוב בעל גוון צהבהב דמויי קש) וכאמור חיפוש עדות לנוכחות קורונה וירוס בבדיקת PCR או בבדיקות דומות.
טיפול-
FIP נחשבה עד כה למחלה חשוכת מרפא והטיפול בה היה תומך בלבד אולם, עם הופעת מחלת הקורונה באנשים חלה התקדמות של ממש ביכולות הטיפול האנטי-ויראליות באנשים ובבעלי חיים כאחד. כך למשל התגלתה התרופה מסוג GS-441524, אנלוג נוקלאוטידי המעכב ככל הנראה את החלוקה של הוירוס בגוף החתול ובינתיים עושה רושם שמראה תוצאות מרשימות בטיפול במחלה על שתי צורתיה יבשה/רטובה.
הטיפול בתרופה ארוך, דורש הזרקות תקופתיות, יקר ולא תמיד זמין. כרגע התרופה אינה משווקת באופן רשמי לישראל אך ניתן להשיגה בדרכים כאלו או אחרות.
מקס החל לקבל את הטיפול ב-GS-441524 והשיפור היה לא פחות ממדהים. מזריקה לזריקה הוא השתפר פלאים ורכש בחזרה את יכולת התנועה ברגליו האחוריות. בתום טיפו ארוך ניתן היה לומר כי מבחינה קלינית מקס החלים לחלוטין והסימנים נעלמו כלא היו. אתם בטח מתארים לעצמכם את השמחה שליוותה את כולנו. אך נדמה שהצרות רק החלו.
מקס חזר אלינו מספר חודשים לאחר מכן לאחר שנעלם בעליית הגג. הוא נמצא שם שכוב, מתקשה לעמוד וכאוב. בדיקה פיזיקלית הדגימה שלפוחית מלאה ונוקשה ומקס אובחן עם חסימה בדרכי השתן. הפעם לא נעסוק בהרחבה במחלות דרכי שתן בחתולים אך תוכלו לקרוא עליהן במאמר בנושא באתר האינטרנט שלנו.
מקס טושטש והורדם הוחדר קטטר שתן והחסימה נפתחה. הוא אושפז במשך מספר ימים במרפאה עד שהשתן שלו נהיה צלול וזרם בחופשיות גם ללא עזרת קטטר. בדיקות דם שביצענו בתחילת האשפוז ובסיומו העלו חשד שהכליות של מקס נפגעו כתוצאה מהאירוע. מקס שוחרר הביתה עם שינוי תזונתי, שיכוך כאבים ואנטיביוטיקה ונדמה שחזר לשגרה.
כשבועיים לאחר האירוע הוא חזר אלינו עם חסימת שתן נוספת. הפעם נסיונות לפתוח את החסימה כשלו ובעת הניסיונות להחדרת קטטר שתן נוצר חור באורתרה ומקס נזקק לניתוח חירום מסוג Perineal Urethrostomy או בקיצור PU.
במהלך הניתוח הוסר איבר המין הזכרי של מקס ובמקומו יצרנו פתח רחב יותר באורתרה, המזכיר במראהו איבר מין נקבי שאמור לאפשר מתן שתן ללא התנגדות ולהקטין את הסיכון לחסימות חוזרות. הניתוח מבוצע לרוב בחתולים שסובלים מחסימות שתן חוזרות או בכאלו בהם לא ניתן לפתוח את החסימה בדרך אחרת. הניתוח של מקס עבר בהצלחה. והוא אושפז במרפאה להתאוששות במהלכה נראה שעושה שתן בקלות וללא מאמץ. הוא שוחרר הביתה עם המשך טיפול תרופתי. ובביקורות טלפוניות לאחר השחרור נראה שהוא חש בטוב.
בחלוף שבוע מקס חזר אלינו שוב כשהוא אפתי, מובחל, חסר תאבון וחסר כוחות. בדיקה פיזיקלית הראתה היפותרמיה, קצב לב איטי ושלפוחית רכה שניתנת לשיתון בקלות כך שלא נראה שנחסם שוב. בדיקת הדם שערכנו הראתה שמקס סובל מכשל כליות "אקוטי" חמור מאוד שיתכן שהתפתח על רקע פגיעה כלייתית קודמת ממנה סבל בעקבות אירוע החסימה הקודם.
בשלב זה הוסבר לבעלים כי סיכויי ההחלמה של מקס אינם טובים ומקס אושפז במרפאה בניסיון אחרון להציל את חייו. מקס נלחם בגבורה במשך 3 ימים נוספים עד שליבו נדם לבסוף והוא הלך לעולמו.
אמנם אין כאן סוף טוב ולצערנו לא הצלחנו להציל את חייו למרות שבאמת ניסינו. אולם, למדנו שיעור או שניים ממשפחת חייט על מסירות, השקעה והתמדה עבור בעל חיים אהוב ושיעור נוסף ממקס על אומץ וגבורה. יהי זכרו ברוך.