סינדרום ברכיוצפאלי בכלבים
סינדרום ברכיוצפאלי או בשמו השני (brachycephalic obstructive airway syndrome (BOAS הוא מצב רפואי שאופייני לגזעי כלבים בעלי פרצוף פחוס (ברכיוצפאלים) כגון פקינז, פאג, בולדוג, שי-צו ועוד. פרצופם הפחוס הופך גזעי כלבים אלו לפופולאריים מאוד אך מצד שני חושף אותם לסינדרום זה שעשוי להוביל למצוקה נשימתית ואף למוות.
סינדרום ברכיוצפאלי מתייחס לשינויים אנטומיים אופייניים לגזעים אלו:
נחיריים צרות- נחיריים מוצרות מקשות על זרימת אוויר פנימה ובכך מקשות על הנשימה.
חך רך מוארך- חלקו האחורי של החך הרך מוארך ביחס לרגיל ומפריע לזרימת אוויר לתוך קנה הנשימה.
היפוך של השקים הלארינג'יאלים (Laryngeal Saccules)- רקמה זו מצויה בחלקו האחורי של הלוע הופכת בצקתית ומודלקת ומפריעה גם היא לזרימת האוויר.
טרכיאה היפופלאסטית- קנה נשימה צר מהרגיל אופייני לגזעים אלו ומקשה על הנשימה.
חריגות אנטומיות אלו (חלקן או כולן יחד) עשויות להוביל לסימנים קליניים בעוצמה משתנה.
הסימנים הקליניים כוללים:
קולות נשימה מוגברים (נחירות, שריקות בעת נשימה, סטרידור).
חוסר סבילות למאמץ.
שיעול ונסיונות כיוך.
במקרים קשים תעוקה נשימתית, ציאנוזיס, התמוטטות ומוות.
אבחון:
אבחון של כלב הסובל מהסינדרום הברכיוצפאלי נשען בראש ובראשונה על הגזע כלומר היותו של הכלב בעל מבנה פנים פחוס. בבדיקה הפיזיקלית תיבדק מערכת הנשימה לרבות הנחיריים, הלוע, החך הרך והשקים הלארינג'יאלים. בנוסף יש חשיבות לאוסקולטציה כלומר הקשבה לקולות הנשימה באמצעות מכשיר סטטוסקופ. לעיתים יבוצעו צילומי רנטגן לבית החזה והדמיה מתקדמת של דרכי הנשימה (ברונכוסקופיה).
טיפול:
מטרת הטיפול בכלבים הסובלים מהסינדרום היא בראש ובראשונה לאפשר כניסת אוויר חלקה וטובה בדרכי הנשימה העליונים בכדי להקל על הסימנים הקליניים ולאפשר לכלב איכות חיים טובה יותר.
ניתן לחלק את דרכי הטיפול לטיפול שמרני (תרופתי) ולטיפול כירורגי (ניתוח).
טיפול שמרני:
טיפול זה מתבסס בעיקר על מניעה כגון: הימנעות מפעילות בשעות החמות של היום, מניעת סטרס, שמירה על משקל תקין ובמקרה של מצוקה נשימתית משמעותית מתן חמצן, נוגדי דלקת ובמקרי קיצון סטרואידים להקלה על הבצקת בדרכי הנשימה.
טיפול כירורגי:
הטיפול הכירורגי המקובל כולל 3 פרוצדורות שונות שלרוב מבוצעות יחד: הרחבת פתח הנחיריים, קיצור החיך הרך והסרת השקים הלאריגיאלים. באופן עקרוני ניתן לבצע רק חלק מאלו אך יותר מקובל לבצע את כולן יחד.
הפרוגנוזה לניתוח נחשבת טובה במידה ונעשה כמו שצריך וכלבים לאחר הניתוח צפויים להראות שיפור ניכר באיכות חייהם וביכולתם לנשום בחופשיות.
מניעה של הסינדרום הברכיוצפאלי היא מורכבת היות והסינדרום גנטי ונובע מהרבעה של כלבים בעלי מבנה פנים פחוס. כיום בבתי גידול מסודרים נעשים מאמצים להרביע כלבים בעלי דרגת נמוכה של שינויים אנטומיים בדרכי הנשימה על מנת לנסות ולהכחיד את התופעה אולם הדרך לשם עוד ארוכה.
לסיכום-
כלבים בעל מבנה פנים פחוס כגון: פאג, פקינז בולדוג ואחרים עשויים לסבול מדרגות שונות של הסינדרום מה שעשוי לסכן את חייהם. במידה ובבעלותכם כלב בעל מבנה פנים פחוס הימנעו מטיולים בשעות החמות של היום, שמרו על משקל גוף תקין והימנעו מהשמנת יתר הימנעו ככל הניתן מסטרס ומפעילות גופנית מאומצת מעבר ליכולות הגופנית והקפידו על בדיקה וטרינרית תקופתית. בנוסף מומלץ להתייעץ עם הווטרינר לגבי פתרון כירורגי ארוך טווח.