קלמידיה בתוכים

רקע

קלימידיאוזיס הינה מחלה נפוצה בתוכים.

למחלה שמות נוספים: psittacosis ,"parrot fever", ornitosis

המחלה נגרמת על ידי חיידק ה- Chlamydophila psittaci, חיידק תוך תאי.

קלימידיאוזיס היא מחלה זואונוטית, כלומר יכולה להדביק אנשים הבאים במגע עם עופות חולים, כך שיש חשיבות להכיר ולזהות את סימני המחלה בכל בית בו מגדלים תוכים.

המחלה דווחה לראשונה ב-1895 במינים רבים של עופות, בעיקר בברווזים ויונים.

ב-1929 חלה התפרצות גדולה בארצות הברית, מה שהוביל לחוקים והגבלות על ייבוא וייצוא עופות ליבשת.

במחקר שבוצע בישראל ב-1995 דווח כי 26% מציפורי השיר שנבדקו נמצאו חיוביות לחיידק הקלמידיה (10% נגיעות בגני חיות וכ-40% נגיעות בציפורי בית).

הדבקה

הדבקה בין תוכים מתרחשת בעיקר במעבר החיידק דרך האוויר (אירוסול), מי שתיה נגועים בחיידק או דרך הפרשות (דמעות, רוק, צואה, שתן ותוכן קיבה).

אנשים עשויים להדבק באופן דומה ובעיקר במגע עם הפרשות נגועות בחיידק. אנשים הנמצאים במגע ישיר עם העופות חשופים יותר למחלה (עובדי גני חיות, וטרינרים, מגדלים, אנשי מעבדה וכו').

נשאות

תוכים יכולים להיות נשאים של המחלה מבלי לחלות או להראות סימני מחלה. תוכים נשאים מפרישים את החיידק לסירוגין ויכולים להישאר נשאים לשנים רבות. נשאות נפוצה לרוב תוכים מסוג אמזונות, קוקטיילים ותוכונים .

סימני המחלה בתוכים

סימני המחלה אינם ספציפיים, ועשויים לכלול:

חולשה

אובדן משקל

הפרשות שקופות מהעיניים והאף (נפוץ בתוכים אוסטרלים כגון קקאדו)

שלשול ירוק

קשיי נשימה

דלקת כבד

פגיעה כלייתית ממחלה כרונית (immunocomplex-linked glomerulonephritis)

באופן כללי ניתן לאמר שמחלה נשימתית חוזרת במקומות בהם יש ריבוי תוכים צריכה להחשיד לקלמידיאוזיס ומצריכה בדיקה של התוכים.

תמותה מהמחלה מתרחשת  ב-10% מהחולים.

אבחון

אבחון המחלה יכול להיות מאתגר ולא פשוט משום שמדובר בחיידק תוך תאי המופרש לסירוגין.

בדיקת דם - במשטח דם ניתן לצפות בכמות רבה של בזופילים (בזופיליה), תאים אלו הם חלק  מתאי מערכת החיסון ובדרך כלל אינם נצפים במשטחים הנלקחים מתוכים בריאים. בזמן מחלה אקוטית בדיקות הדם יראו עליה בגמא-גלובולינים, שהינם חלבוני דלקת.

צילום רנטגן - צילום רנטגן של תוכי חולה בקלמידיוזיס עשוי להדגים עיבוי של דופן שקי האויר הממוקמים בבית החזה.

סרולוגיה – שיטה זו בודקת עליה בנוגדנים כנגד קלמידיה בדם. תוצאה חיובית אינה מעידה על מחלה אלא על חשיפה של התוכי לחיידק (בעבר או בהווה). עליה או ירידה בכמות הנוגדנים בבדיקות עוקבות מהווה אינדיקציה טובה יותר למחלה פעילה.

ELISA – מבחן מעבדה במהלכו מתבצע זיהוי של אנטיגן של החיידק (מולקולה המעוררת תגובה חיסונית). דגימה לבדיקה ניתן לקחת מריריות או לשלשת. בדיקה זו לא תמיד תיתן תשובה חד משמעית, כיוון שתוצאה שלילית משמעותה  היעדר אנטיגן אולם החיידק מסוגל כאמור להיות מופרש לסירוגין.

(PCR (Polymerase Chain Reaction - הבדיקה המקובלת היום לאבחון המחלה. בשיטה זו מתבצע שכפול של גנום החיידק. זיהוי הגנום בדגימה ייתן תשובה חיובית לנגיעות במחלה בתוכי. דגימה ניתן לקחת מהביב, לחמית העין, לשלשת או דם.

 

טיפול

אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין היא האנטיביוטיקה המועדפת כיום לטיפול בקלמידיוזיס. דוקסילין  ניתן דרך הפה או בהזרקה למשך כ 45 ימים. אנטיביוטיקות נוספות כדוגמת אנרופלוקסצין ממשפחת הפלורקווינלונים גם כן נמצאה יעילה בטיפול בקלמידיוזיס.

עם היעלמות סימני המחלה, יש צורך ב-3 בדיקות במועדים שונים שבהם יימצא כי התוכי בריא ולא נשא של החיידק, ורק אז ניתן להגיד ביטחון  כי המחלה חלפה.

המחלה באנשים ("דררת"):

זמן דגירת המחלה נע בין 5-19 יום.

המחלה הינה דמוית "שפעת"  וסימניה עשויים לכלול בין היתר חום, חולשה, כאבי ראש, כאבי פרקים, פריחה ודלקת עיניים אשר מתפתחת לעיתים לדלקת ריאות.

סיבוכי המחלה עלולים להוביל לדלקת קרום המח (מנינגיטיס), דלקת שריר הלב (אנדוקרדיטיס) ודלקת כבד (הפטיטיס).

הדבקה בין אנשים היא נדירה אך כאשר מתרחשת עשויה להוביל למחלה קשה.

אבחון באנשים מתבצע ע"י תרבית ורגישות מנוזל ריאות (BAL) או בסרולוגיה מהפרשות.

הטיפול בדומה לתוכים, הינו אנטיביוטי.

 

מניעה

כיוון שקלמידיוזיס היא מחלה מדבקת בין תוכים בעלת פוטנציאל הדבקה לאנשים, יש חשיבות רבה לאבחון גם כאשר התוכי נראה בריא. על כן, מומלץ לפני הכנסת תוכי חדש הביתה להגיע לבדיקה שגרתית אצל הוטרינר לרבות בדיקת קלמידיה. מומלץ לשמור את התוכי החדש בבידוד משאר התוכים שבבית עד לשלילת המחלה.

  • w-facebook
  • Twitter Clean
  • w-googleplus

04-6737844

tivonvet@gmail.com

רחוב כלניות 7, קריית טבעון

 

שעות פתיחה:

ימים א׳ עד ה׳: 9:00 עד 19:00

יום ו׳ וערבי חג: 9:00 עד 14:00 

© 2015 כל הזכויות שמורות למרכז וטרינרי טבעון.