הרעלת שוקולד בכלבים

כללי:

בניגוד לדעה הרווחת אכילת שוקולד בכלבים איננה מובילה להדבקה בתולעי מעיים אך עשויה בכמות גדולה להוביל להרעלה חמורה ומסכנת חיים. ההרעלה נובעת מאלקלואיד בשם Theobromine שנמצא בקקאו ובשוקולד. חומרת ההרעלה מושפעת מכמות ה Theobromine שנצרכה על ידי הכלב.

 

מינון רעיל לכלבים:

מקובל לומר שסימני הרעלה חמורים יופיעו בכלבים שצרכו מעל ל 45 מ"ג לק"ג Theobromine אם כי סימנים קלים יותר עשויים להופיע כבר במינון נמוך בהרבה ולכן מומלץ לטפל בכלבים שצרכו Theobromine בריכוז 20 מ"ג לק"ג ומעלה.

ריכוז Theobromine משתנה בין מוצרי שוקולד וקקאו שונים.

לדוגמא 1 גרם שוקולד לבן מכיל בסביבות 2 מיליגרם תיאוברומין בעוד שגרם שוקולד מריר מכיל כ 7 מיליגרם תיאוברומין.

כלב במשקל 10 ק"ג (כלב בינוני-קטן) עשוי להראות סימני הרעלה לאחר שיאכל חבילה של שוקולד חלב (100 גר' בחבילה) או לאחר שיאכל כשליש חבילה של שוקולד מריר.

בכל מקרה מומלץ לשים לב להופעת סימנים קליניים עם כל צריכה של שוקולד ולהיוועץ עם וטרינר במידה ואלו מופיעים.

 

סימנים קליניים של הרעלת שוקולד:

Theobromine נספג באיטיות במערכת העיכול של הכלב ומגיע אל מחזור הדם.

יש לצפות להופעת סימנים קליניים עד 24 שעות מצריכתו ולרוב תוך כ 4 שעות.

 

הסימנים הקליניים בעקבות הרעלת שוקולד עשויים לכלול:

 

• הקאות ורגישות בטנית.שלשול.

• חוסר מנוחה.

• היפראקטיביות.

• ריור.

• השתנה מרובה ושתיה מרובה.

• שינויים בקצב הלב- לרוב קצב לב מהיר (טכיקרדיה) אך לעיתים איטי מהרגיל (ברדיקרדיה).

• אריתמיות- הפרעות בקצב הלב.

• עוויתות ופירכוסים- במקרים חמורים.

 

הסימנים הקליניים עלולים להימשך לעיתים גם עד 72 שעות.

 

טיפול בהרעלת שוקולד:

עם ההגעה לווטרינר חשוב למסור אינפורמציה מדויקת ככל האפשר.

מידע מדויק על השעה בה נצרך השוקולד, כמה שוקולד נצרך ומהו סוג השוקולד (חלב/מריר/קקאו וכו') עשוי להיות בעל משמעות גדולה עבור הווטרינר המטפל.

במידה וניתן מומלץ להביא עמכם את עטיפת השוקולד.

 

הטיפול בכלב שצרך כמות משמעותית של Theobromine עשוי לכלול:

 

גרימת הקאה- קיים חלון זמנים אפקטיבי להשראת הקאה שנמשך כ 4 שעות מרגע אכילת השוקולד. ככל שנקדים לגרום להקאה פחות Theobromine ייספג לדם דרך מערכת העיכול וחומרת ההרעלה תפחת. השראת הקאה בבית עשויה לגרום לנזק לבעל החיים ולכן מומלץ שלא לגרום לכלב להקיא באופן עצמאי אלא בהשגחת וטרינר ובהמלצתו.

 

שטיפת קיבה- במקרים חמורים בהם נצרכת כמות גדולה של שוקולד סמיך ולרוב כאשר הקאה איננה מובילה לתוצאה משביעת רצון יש לבצע שטיפת קיבה. שטיפת קיבה מתבצעת בהרדמה מלאה במהלכה מוכנס צינור פלסטיק מיוחד דרך הלוע אל הקיבה ודרכו מוכנסת כמות מדודה של מים אל הקיבה. לאחר מכן מוצאים המים דרך אותו הצינור יחד עם השוקולד. בדרך זו מקטינים את ספיגת השוקולד לדם ואת חומרת ההרעלה.

 

נוזלים קריסטלואידים- במקרי הרעלה קשים יחובר בעל החיים לאינפוזיה ורידית על מנת לאפשר מתן נוזלים קריסטלואידים לתוך הוריד. למתן נוזלים מספר מטרות ובין היתר לזרז את פינוי הרעל מהגוף.

 

פחם פעיל- זוהי מולקולה קטנה ומופלאה בעלת יכולת ספיחת רעלים יוצאת מן הכלל. פחם פעיל ניתן בבליעה על ידי נוזל אותו מערבבים במזון או על ידי קפסולות מיוחדות. מטרת הפחם לספוח אליו את שאריות הרעל ולהקטין את חומרת ההרעלה.

 

אשפוז וניטור- במקרי הרעלה קשים יאושפז בעל החיים במרפאה על מנת לאפשר טיפול וניטור צמוד.

 

לסיכום,

הרעלת שוקולד עשויה לגרום לסכנת חיים חמורה בכלבים.

במידה ואתם חושדים כי כלבכם נחשף לשוקולד מומלץ לפנות לווטרינר בהקדם האפשרי.

יש לזכור שלזמן שחולף מהחשיפה יש חשיבות מכרעת בהצלחת הטיפול.