שלשול בכלבים

שלשול בכלבים היא תופעה שכיחה מאוד ואולי התלונה הנפוצה ביותר של בעלי כלבים בבואם למרפאה.

שלשול הינו צואה רכה או נוזלית ביחס לנורמלי.

שלשול בכלבים עשוי להיות מלווה בעליה בתדירות היציאות והדחיפות להתפנות.

כלב משלשל עשוי להיות שמח וחיוני או לחילופין חסר תיאבון, חסר מצב רוח וחולה מאוד.

שלשול בכלבים ברוב המקרים הינו אקוטי, כלומר יחל באופן פתאומי ויחלוף לאחר ימים בודדים.

אולם, ישנם מקרי שלשול כרוניים במהלכם סובל בעל החיים משלשולים שנמשכים זמן רב (שבועות, חודשים ואף שנים) באופן רציף או לסירוגין.

שלשול בכלבים עשוי לנבוע מפתולוגיה במעי הדק או במעי הגס ואבחנה בין שני אלו עשויה לעזור לאתר את הגורם לשלשול ולטפל בהתאם.

 

ניתן להבדיל בין שלשול שמקורו בבעיה במעי הדק לכזה שמקורו במעי הגס  באופן הבא:

​

שלשול שמקורו במעי הדק- יתאפיין  במתן צואה בנפח גדול יותר, ללא עליה בתדירות המתן ולרוב ילווה בהקאות. שלשול כזה עשוי לעיתים להוביל לירידה במשקל.

​

שלשול שמקורו במעי הגס- יתאפיין לרוב במתן צואה בנפח רגיל אך בתדירות גבוהה יותר ודחיפות להתרוקן. שלשול שכזה עשוי להיות מלווה בריר על הצואה עם או ללא דם טרי.

​

מנגנון היווצרות שלשול:

שלשול עשוי להיווצר במספר מנגנונים שונים בנפרד או יחדיו:

1.  חוסר ספיגה או עיכול לא מלא של המזון.

2.  עודף הפרשה של נוזלים ומלחים למעי הנגרמים בדרך כלל כתגובה לזיהום במעיים.

3.  פגיעה ברירית המעי- נגרמת כאשר נפגעת אספקת הדם למעי (איסכמיה) או כאשר נוצרים זיהומים חריפים.  מקרים בהם חלה פגיעה ברירית המעי יתאפיינו בשלשול דמי.

4.   תנועתיות לא תקינה של המעי- תנועתיות המעי הטבעית מכונה פריסטלטיקה ומטרתה לקדם את המזון לאורכו של המעי עד לריקון. עליה או ירידה בפריסטלטיקה תתבטא בשלשול.

​

גורמים לשלשול:

ישנם גורמים רבים לשלשול בכלבים ולכן נפרט כאן רק את חלקם:

​

1. ​מחלות מעי מולדות- מחלות נדירות באופן יחסי ולעיתים קשורות לגזע הכלב. לדוגמא, כלבים מגזע שנוצר ענק עשויים לסבול מפגם בקולטן של קובלמין (B12) וכתוצאה מכך לסבול משלשולים כרוניים. כלבים מגזע סטר אירי עשויים לסבול מפגם ברירית המעי המוביל לרגישות לגלוטן ובדומה לבני אדם לסבול משלשולים כתוצאה מכך.

​

2. מחלות מדבקות- אולי הגורם השכיח לשלשול בכלבים. מחלות אלו עשויות להיגרם כתוצאה מהדבקה ויראלית, חיידקית או פרזיטרית:

​

      מחלה ויראלית- וירוסים רבים עשויים לגרום לשלשול בכלבים אך השכיחים ביניהם: פרוו, רוטה, קורונה , דיסטמפר (כלבלבת), אדנווירוס, ועוד...

      בגורים ובכלבים לא מחוסנים עשויים אלו לגרום למחלה קשה ומסכנת חיים.

​

      מחלה חיידקית- בדומה לבני אדם תתכן מעורבות של חיידקים רבים כגון: E.coli, סלמונלה, קמפילובקטר, קלוסטרידיום, בצילוספיליפורמיס ועוד...

      המחלה יכולה להיות קלה ולחלוף לבד או עם קשה ומלווה בחום , הקאות , כאב בטני ועד למצב של שוק ומחלה סיסטמית קשה ומסכנת חיים.            במקרים הקשים יותר יתכן והכלב יזדקק לטיפול אנטיביוטי ולעיתים לטיפול אגרסיבי יותר בתנאי אשפוז.

​

      מחלה פרזיטרית- פרזיטים רבים עשויים לגרום לשלשול בכלבים. השכיחים ביניהם:  תולעי סרט, תולעים עגולות, גיארדיה וקוקסידיה. מדובר       

      בגורמי מחלה מדבקים  מאוד בין כלבים ולרוב יגרמו למחלה קלה. אולם, ללא אבחון וטיפול מתאים השלשול עשוי להימשך זמן רב ולהוות בעיה     

      מתסכלת עבור הכלב ובעליו.

     

     הדבקה במחלות מעיים מדבקות בכלבים נעשית לרוב ע"י אכילת מזון נגוע, צואה נגועה או מגע עם פרט נגוע.

​

3. Inflammatory bowel diseaseI- היא חלה זו מאופיינת בבעיה בספיגת מזון הגורמת לשלשול כרוני. הגורם למחלה אינו ידוע וייתכן וקשור לחוסר רגולציה של מערכת החיסון, מוטציה גנטית או גורם זיהומי (mycrobacterium). אבחון המחלה נעשה באמצעות ביופסיה מהמעי והטיפול בה ארוך טווח לעיתים לכל החיים.

​

4. רגישות למזון על רקע אלרגי- לרוב מדובר ברגישות יתר לחלבון במזון (עוף, בקר, דגים וכו') וכאשר כלב רגיש נחשף לחלבון הנ"ל הדבר עשוי להוביל לשלשול.

​

5. חסימת מעי חלקית- כתוצאה מגוף זר במעי, השתפלות מעי (intussesception) או גידול, אשר לא חוסם לחלוטין את חלל המעי ומאפשר מעבר של מזון. מקרים אילו יכולים להתבטא בשלשול כרוני וידרשו לרוב התערבות כירורגית לפתרון הבעיה.

 

אבחון:

היות וקיימים גורמים רבים אפשריים לשלשול האבחון לעיתים מאתגר.

​

בדיקה פיזיקאלית-  בדיקה פיזיקאלית ע"י וטרינר תוך כדי לקיחת היסטוריה מפורטת תאפשר לווטרינר לקבוע האם מדובר במחלת מעי קלה ואקוטית 8 או שלשול כתוצאה ממחלה קשה או כרונית ובהתאם לכך להמליץ על המשך אבחון/טיפול.

​

משטח צואה/ הצפת צואה- בדיקה קלה ומהירה המתבצעת במרפאה ומאפשרת לבחון את אוכלוסיית תאי מכרכת החיסון, החיידקים והפרזיטים הנמצאים בצואה. בדיקה זו חשובה בכדי לאפשר טיפול מתאים לגורם השלשול.

​

במקרי שלשול קשים או כרוניים יידרשו לעיתים אמצעי אבחון נוספים כגון:

​

בדיקת דם- לרוב כוללת ספירת דם, ביוכימיה ומשטח דם. חשיבותה העיקרית של בדיקת הדם היא בהערכת מעורבות סיסטמית במחלה ולעיתים ללא בדיקת דם קשה מאוד לאבחן את הגורם לה. לעיתים יעלה הצורך בבדיקות דם ספציפיות יותר כגון מדידת רמות קובלאמין ופולאט בדם.

​

צילום רנטגן- עשוי לעזור לאבחן במידה וישנה חסימת מעי, עמדון מעיים או מצבים אחרים שיובילו לשינויים אותם ניתן לראות באמצעות רנטגן.

 

אולטראסאונד- מכשיר האולטרסאונד מאפשר לבצע סקירה יסודית של האיברים בחלל הבטן ומאפשר לזהות גורמי שלשול רבים לרבות מסות במעי, עיבוי בדופן המעי, גוף זר, עימדון מעיים והשתפלות מעי.

 

ביופסיה- מחלות ספיגה לסוגיהן ניתנות לאבחון חד משמעי רק באמצעות ביופסיה מהמעי. דגימת מרקמת המעי נלקחת במהלך ניתוח או באמצעות אנדוסקופיה ללא ניתוח ונשלחת למעבדה חיצונית.

 

טיפול

ככלל טיפול בכלב משלשל יהיה בהתאם לגורם השלשול.

מקרי שלשול קלים שאינם מלווים בחום, הרגשה רעה, חולשה וסימנים נוספים יטופלו בתחילה בצום ולאחריו בתזונה ייעודית. מקרים קשים יותר עשויים, בהתאם לממצאי הבדיקה הווטרינרית להצריך אנטיביוטיקה מתאימה ו/או טיפול אנטי-פרזיטרי בשילוב עם תזונה נכונה.  

תזונה מתאימה במצבים של שלשול בכלב מורכבת ממזון עתיר בסיבים וקל לעיכול ניתן להשתמש במזונות רפואיים אותם ניתן לרכוש במרפאה או להשתמש במזון ביתי כגון: אורז (ללא תבלינים), עוף מכובס (למעט בכלבים עם רגישות לחלבון ממקור עופות ובכל מקרה ללא עצמות או תבלינים), קוטג' עם דל בשומן ועוד.

​

כאמור במקרים קשים יותר נדרש טיפול אינטנסיבי יותר המחייב אשפוז עם טיפול תומך הכולל נוזלים ותרופות לוריד.

​

הכלב משלשל- מתי לפנות לוטרינר?

​

* במידה והכלב משלשל מעל 3 ימים ולא משתפר באמצעות הזנה מתאימה.

* הופעת הקאות בנוסף לשלשול.

* הכלב ירוד- חלש, חסר מצב רוח או תיאבון.

* הופעה של דם טרי בצואה או הופעה של צואה שחורה (מלנה- דם שעבר בקיבה והשחיר כתוצאה מתנאי החומציות שבה).

* גורים בדגש על כאלו שאינם מחוסנים- גורים נוטים להדרדר מהר ולכן מוטב להגיע לבדיקה בהקדם ולוודא שאין עדות למחלה חמורה יותר.

 

טיפים של אלופים

כיוון שמרבית מקרי השלשול הינם על רקע תזונתי יש להקפיד על:

​

* הזנה מתאימה לבעל החיים

* מניעת אכילת מזון ביתי מתובל או עתיר שומנים שאינו מתאים לכלבים שלנו

* במידה ובחרנו לעשות שינוי במזון הכלב יש לבצע את השינוי באופן הדרגתי

* מניעת "נשנושים" בזמן הטיול.

​

אנו במרכז הוטרינרי טבעון זמינים תמיד לשאלות בנושא זה או כל נושא אחר.