שרקנים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שרקנים, ("קביות" /"חזירי ים") הם בעלי חיים ממשפחת המכרסמים שמוצאם בדרום אמריקה שם גודלו על ידי בני האינקה לשם מאכל וטקסים דתיים. השרקנים הובאו לאירופה לפני כ 500 שנה ומאז משמשים כחיות מחמד וחיות מעבדה. אורך חיים ממוצע לשרקן נע סביב 4-5 שנים ומשקלו הבוגר עשוי להגיע ל 700-1200 גרם. שרקנים מהווים חית מחמד נפלאה בעיקר אם גודלו לשם כך מגיל צעיר והורגלו במגע אדם.

כבכל בעלי החיים  בטרם נחליט לגדל שרקנים עלינו ללמוד ולהכיר את צרכיהם הבסיסיים, את המזון לו הם זקוקים ואת המחלות האופייניות להם.

 

אחיזה:

שרקנים עשויים להגיב לסכנה באחת משתי דרכים: קפיאה במקום ללא תנועה או ניסיון בריחה מהיר ופתאומי דבר שעשוי להוביל לנפילה מגובה רב וחבלה.  לכן, בבואכם להחזיק שרקן הצמידו אותו לגופכם, ערסלו אותו בעדינות והיו מוכנים לניסיונות בריחה נועזים.

 

תנאי מחיה:

שרקנים הם בעלי חיים חברתיים מטבעם ועל כן מומלץ תמיד לגדל מספר שרקנים יחד. יחד עם זאת במסגרת קבוצתית עלולים להופיע סימני אגרסיביות שיתבטאו במשיכת שיער וכרסום אוזניים. על מנת להימנע מכך מומלץ שלא לגדל שני זכרים בוגרים ומעלה יחד או לסרס אותם.  מומלץ לגדל שרקנים בכלוב גדול מספיק על מנת לאפשר תנועה חופשית. יש להימנע מכלובים בעלי רצפת רשת בשל נטייתם לגרום לפצעים ברגליים ולרפד את רצפת הכלוב במצע ייעודי (ניתן לקנות בכל חנות חיות), קש או בגזרי עיתונים  ולהקפיד על ניקיון מדי יום. היות ושרקנים אינם מטפסים או קופצים אין צורך לכסות את הכלוב אך יש להקפיד על גובה דפנות של לפחות 25 ס"מ. יש לספק לשרקנים מקומות מחבוא בתוך הכלוב כדוגמת קופסא הפוכה או צינור רחב. מומלץ לאפשר זמן משחק ופעילות יומית מחוץ לכלוב. יש לזכור כי הם בעלי נטייה לכרסם חפצים ועלולים לגרום לנזק לחוטי חשמל וכלי פלסטיק.

 

מזון ומים:

שרקנים מפתחים הרגלי תזונה בגיל צעיר ומתקשים להסתגל לשינויים בסוג, צורת וצבע המזון בהמשך החיים. לכן, מומלץ להרגילם כבר מגיל צעיר למגוון רב של סוגי מזון. שרקנים הם הרביבורים מוחלטים כלומר, ניזונים ממזון צמחי בלבד. הם חסרי יכולת לסנתז בעצמם ויטמין C (Ascorbic acid) ולכן חייבים לקבל אותו ממקור חיצוני. דיאטת השרקנים צריכה להכיל שלושה מרכיבים עיקריים:

  • חציר- חציר דגן מאיכות טובה מאפשר פעילות תקינה של מערכת העיכול ויש לספק חציר זמין בכל עת.

  • מזון מרוכז (כופתיות)- ניתן לרכוש בכל חנות למוצרי בעלי חיים. יש לוודא כי מדובר בכופתיות המיועדות לשרקנים וכי אלו מכילות ויטמין C.  למרות שהכופתיות מכילות ויטמין C כמחצית מהכמות שלו תעבור חימצון תוך 90 יום מרגע האריזה ולכן לעיתים יש להוסיף ויטמין C ממקור אחר כגון פירות וירקות. מומלץ להגביל שרקן בוגר לחצי כוס כופתיות ליום. בגיל צעיר ובזמן הריון ניתן לתת ללא הגבלה.

  • ירקות ופירות- ירקות ופירות כגון פלפל אדום, פלפל ירוק, ברוקולי, קיווי ותפוזים מכילים ריכוז גבוה של ויטמין C ומומלץ להוסיפם לתזונה היומית. חשוב להתחיל במתן כל ירק בנפרד על מנת להרגיל את השרקן למזון החדש. עלים ירוקים כגון קייל, פטרוזיליה, תרד ואחרים מכילים גם הם כמות גדולה של ויטמין C אך מכילים בנוסף גם סידן ואוקסלאט ולכן יש להסתפק בכמות קטנה מהם. ככל יש להסתפק בכ- 1/4 כוס ירק ביום לשרקן בוגר.

 

מחלות נפוצות:

  • מחסור בויטמין C (צפדינה)- עשוי להתבטא בבעיות מפרקים, פצעים וקרחות בעור, גירודים ובעיות שיניים.

  • סקביאס- טפיל עור הגורם לגירודים וקרחות בעור ועשוי להיות מדבק גם לבני אדם.

  • שיניים- בדומה לארנבונים שיני השרקן צומחות במהלך כל ימי חייו ועשויים לגרום לפצעים בפה ובלשון, לבעיות בלעיסה ועוד.

  • פצעי נשיכה וכירסום אזניים- סימני אלימות בין פרטים מופיעים בעיקר בין זכרים בוגרים לא מסורסים. סירוס עשוי למנוע זאת.

 

היות ולא קיימת שגרת חיסונים מומלצת בשרקנים מה שעשוי להוביל להעדר מעקב שנתי על ידי וטרינר מומלץ להגיע פעמיים בשנה לבדיקה וטרינרית שגרתית. במהלך הביקור תערך בדיקה פיזיקלית מלאה תוך הקפדה יתרה על בדיקת חלל הפה, מצב העור ומערכת המין.

צוות המרפאה ישמח לעמוד לרשותם בכל שאלה שמתעוררת.