שעלת מכלאות

מהי שעלת מכלאות?

שעלת מכלאות (Infectious Tracheobronchitis) היא דלקת אקוטית מדבקת של דרכי הנשימה העליונות (קנה הנשימה והסימפונות) של כלבים.

​

מה גורם למחלה?

שעלת עשויה להיגרם על ידי מספר מחוללי מחלה ביחד או לחוד. בניהם ניתן למצוא וירוסים וחיידקים. החיידק הנפוץ המעורב במחלה נקרא Bordetella Bronchiseptica אך לרוב הוא אינו פועל לבד. חיידק נוסף המעורב לעיתים במחלה נקרא Mycoplasma spp. מספר וירוסים עשויים להיות מעורבים בשעלת כשהנפוצים בניהם Canine parainfluenza, Canine adenovirus, Canine Herpes virus ולעיתים גם Canine Distemper Virus שאחראי בכלבים על מחלת הכלבלבת.

​

מהם סימני המחלה?

שעלת מכלאות היא מחלה מדבקת מאוד המתרחשת לרוב, אך לא רק, במקומות בהם יש ריכוז גבוה של כלבים (כדוגמת מכלאות) ומכאן מקור השם "שעלת מכלאות". הדבקה מתרחשת בעת מפגש בין בעל חיים נגוע לבעל חיים בריא בעיקר בדרך של איירוסול (Aerosol) דהיינו ריסוס של הפרשה נגועה במחוללי המחלה בזמן שיעול וחדירה לדרכי נשימה/ בליעה של כלב בריא. בנוסף, ניתן להדבק גם על ידי מגע ישיר בין פרט נגוע לפרט בריא.

לאחר ההדבקה קיימת תקופת דגירה שנמשכת כ 3-5 ימים, במהלכה עדיין לא יופיעו סימנים קליניים. הסימנים הקליניים של המחלה לרוב אופייניים וכוללים התקפי שיעול יבש ("תקוע לכלב שלי משהו בגרון")  או לחילופין שיעול פרודוקטיבי שיוביל להוצאת ליחה (עשוי לבלבל עם הקאה) לצד בעל חיים ערני וחיוני.

​

האם הכלב שלי נתון בסכנת חיים?

המחלה מוגדרת כ Self-limiting כלומר, ברוב המקרים הסימנים יחלפו לבד גם ללא טיפול תוך פרק זמן קצר (כ- 10 ימים עד שבועיים). לעיתים נדירות קיימים סיבוכים שעשויים לגרום לסכנת חיים. הסיבוך המרכזי של שעלת המכלאות הוא "דלקת ריאות" הנגרמת בעקבות פגיעת החיידקים והוירוסים במנגנוני ההגנה הטבעיים של דרכי הנשימה וחדירתם לדרכי הנשימה התחתונות. במקרים בהם בעל החיים מראה סימני חום, אפטיה, חוסר תאבון  וקשיי נשימה יש לחשוד בסיבוך של המחלה ולקבל טיפול וטרינרי מידי.

​

כיצד מאבחנים שעלת מכלאות?

סימני "שעלת מכלאות" הם אופייניים אך אינם ספציפיים. מספר מחלות נוספות עשויות להוביל לסימנים דמויי שעלת ולכן מומלץ עם הופעת סימני מחלה, להגיע לבדיקה גופנית מלאה אצל וטרינר. האבחון מתבסס על בדיקה פיזיקלית תקינה לחלוטין לצד גירוי אקוטי של קנה הנשימה שמוביל לשיעול האופייני. במידה ויתעורר חשד לסיבוכים של המחלה כדוגמת דלקת ריאות יתכן ויבוצעו בדיקות דיאגנוסטיות נוספות כגון צילום רנטגן של הריאות ובדיקות דם.

​

כיצד מטפלים בשעלת מכלאות?

מקרי שעלת פשוטים יחלפו לרוב גם ללא טיפול רפואי. כיום מקובל לטפל באנטיביוטיקה הפוגעת ישירות בחיידק הנפוץ במחלה  B. Bronchiseptica. היות ומדובר במספר מחוללי מחלה ומרביתם וירוסים, הטיפול האנטיביוטי לא יוביל להחלמה מידית אלא יקצר את זמן ההחלמה ויקטין את הסיכוי לסיבוכים. במקרים קיצוניים ניתן לשלב גם טיפול בתרופות נוגדות שיעול.

בנוסף, היות במדובר בדלקת אקוטית של קנה הנשימה, מומלץ בכלב חולה להשתמש ברתמה שאינה מפעילה לחץ על קנה הנשימה במקום בקולר שמפעיל לחץ ישיר ומגרה את קנה הנשימה.

​

האם ניתן לחסן כנגד שעלת?

חיסון השעלת אינו מונע הדבקה במאה אחוזים אך מקטין משמעותית את סיכוייה, וכן מקטין את חומרת המחלה בבעל חיים מחוסן שנדבק.

​

• חיסון "שעלת מכלאות"- חיסון שניתן מקומית לאף של הכלב. נותן הגנה יעילה כנגד שניים מתוך הווירוסים הנפוצים במחלה (parainfluenza, Canine adenovirus) וכנגד החיידק הדומיננטי במחלה B. Bronchiseptica. החיסון מעניק הגנה למשך כחצי שנה. ומומלץ לחסן בעיקר לפני שמכניסים את הכלב לפנסיון, הסגר, מכלאה או כל מקום בו קיימת סבירות גבוהה להדבקה. ממתן החיסון דרוש לגוף זמן לפתח הגנה ולכן מומלץ לתת את החיסון לפחות שבועיים מראש.

  ​

• "חיסון משושה"- חיסון שנתי שניתן לכלבים באופן רוטיני כחלק מתוכנית החיסונים המומלצת. חיסון זה מקנה עמידות בין היתר כנגד שלושה מהוירוסים הנפוצים בשעלת (parainfluenza, Canine adenovirus, Canine Distemper virus) אך לא כנגד החיידק B. Bronchiseptica.

 

על מנת להשיג הגנה מרבית מומלץ להקפיד על חיסון "משושה" שנתי ולחסן כנגד שעלת כשבועיים לפני חשיפה אפשרית (למשל כניסה לפנסיון) או פעם בחצי שנה באופן רוטיני.

​

שאלות נפוצות:

• האם המחלה מדבקת לאנשים?

  קיימת טענה כי חיידק ה B. Bronchiseptica עשוי להיות מדבק עבור בני אדם בעלי דיכוי חיסוני ולכן מוטב באלו לנקוט באמצעי זהירות. יחד עם זאת, פחות סביר שיעורר מחלה באדם בעל מערכת חיסון תקינה.

   

• האם קיימת הגנה טבעית כנגד המחלה?

  כלבים שהחלימו מהמחלה יהנו מהגנה טבעית של מערכת החיסון כנגד שעלת למשך כחצי שנה מרגע ההחלמה.

   

• תוך כמה זמן הכלב שלי מפסיק להיות מדבק?

  כלבים שחלו במחלה עשויים להיות מדבקים עבור כלבים אחרים גם כשבועיים ולעיתים אפילו יותר לאחר ההחלמה.

 

לסיכום:

במידה והכלב שלכם מראה סימנים החשודים כשעלת מכלאות, הגיעו לבדיקה וטרינרית לאבחון המחלה. הקפידו שלא להפגיש אותו עם כלבים אחרים למשך זמן המחלה וכשבועיים לאחר העלמות סימני המחלה. הקפידו להשתמש ברתמה ולא בקולר והיו ערניים לסימנים שעשויים להעיד על סיבוך מסכן חיים.