תוכים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכאים (Pasittaciformes) היא סדרה במחלקת העופות המכילה מגוון רב של מינים המאכלסים את מרבית היבשות בכדור הארץ.

מראם הססגוני לצד אינטיליגנציה מפותחת ויכולת ווקאלית מצוינת הפכה מינים רבים מסדרה זו לחיות מחמד ונוי.

במאמר זה אתן רקע כללי על מיני התוכים הבולטים בארץ, ארחיב לגבי ממשק, תנאי מחיה והאכלה ואגע בקצרה במספר מחלות נפוצות.

 

זני תוכים נפוצים בארץ:

 

ג'אקו (African Grey):

ג'אקו או "אפרור אפריקאי" הוא אחד מהתוכים הנפוצים בארץ והוא מהווה תוספת

נפלאה למשפחה. מוצאו של האפרור האפור מיערות הגשם באפריקה ולמעשה קיימים

שני תת-זנים שונים של אפרור אפור:

1. "קונגו" (Congo African grey)- הוא הזן הנפוץ יותר והוא גם גדול יותר מבחינה פיזית

והוא מאופיין בנוצות זנב בצבע אדום בוהק.

2. Timneh African grey- הפחות נפוץ מבין השניים והוא גם קטן יותר מהקונגו ובעל נוצות

בגוון אפור כהה יותר. נוצות הזנב של ה Timneh בעלות גוון אדום כהה יותר או אפור.

 

ג'אקו בוגר עשוי להגיע למשקל של  500 גרם ולעיתים גם יותר. תוחלת חייו גבוהה במיוחד

ועשויה להגיע למעל 50 שנה בתנאים המתאימים.

ניתן להבדיל בקלות בין פרט צעיר לפרט בוגר על ידי בדיקת צבע העיניים (צבע הקשתית).

פרטים צעירים מאופיינים בצבע עיניים אפור כהה וזה מתחלף בהדרגה בסביבות גיל

שנה - שנתיים לצבע צהוב בהיר. לעומת זאת, לא ניתן להבדיל באופן ודאי בין זכר לנקבה ללא בדיקת DNA.

הג'אקו מאופיין באינטיליגנציה גבוהה, סקרנות ויכולת ווקאלית מרשימה.

יחד עם זאת, הוא נוטה להשתעמם בקלות דבר שעשוי להוביל להתנהגות בלתי רצויה כגון מריטת נוצות עד כדי פציעה עצמית.

 

 

קקדו (Cacatuidae):

משפחה של תוכים ממוצא אוסטרלי המכילה מספר רב של מינים.

גודלו ומשקלו של הקקדו משתנה בהתאם למינים השונים אך בגדול מדובר בתוכי בינוני

עד גדול. בארץ נפוץ בעיקר קקדו צהוב ציצית (Cacatua galerita). הקקדו נחשב לתוכי

רועש יחסית בעל אינטיליגנציה גבוה ויכולת ווקאלית טובה.

הוא דורש יחס ותשומת לב ועשוי להגיע לכדי צרחות ומריטת נוצות במידה ואינו זוכה להן.

יחד עם זאת, עם טיפול נכון מדובר בתוכי ידידותי ומתפנק.

תוחלת החיים של הקקדו גבוהה אפילו מזו של הג'אקו.

ניתן להבדיל בין זכר ונקבה על ידי צבע העיניים (קשתית) חום בנקבות ושחור בזכרים.

 

 

קקוטיל (Cockatiel):

הקוקטיל או "נימפית מצויה" הוא קרוב משפחה של הקקדו גם הוא ממוצא אוסטרלי וגם

הוא בעל ציצית ססגונית על הראש. מדובר בציפור בעלת מזג נוח, אינטילגנטית המהווה

בחירה מצוינת לאנשים המעוניינים לגדל תוכי בפעם הראשונה.

הקוקטיל קטן בהרבה מדודנו הקקדו ומגיע למשקל של כ 100 גרם בבגרות.

תוחלת חייו עשויה להגיע בתנאים מתאימים ל 10 שנים ומעלה והוא ניחן ביכולת ווקאלית

טובה בעיקר כשמדובר על שריקה.

לרוב ניתן להבדיל בין זכר לנקבה על פי צבע הפנים לדוגמא: זכרים יהיו בעלי פנים בצבע

לבן או צהוב עם כתמים אדומים על הלחיים בעוד פני הנקבה יהיו בגוון אפור עם כתמים

אדומים דהויים על הלחיים. יחד עם זאת לעיתים ריבוי זנים וצבעים מקשה לפעמים על

הזיהוי.

 

 

ציפורי אהבה (Love bird):

קיימים מספר זנים של ציפורי אך באופן כללי מדובר בתוכי קטן מימדים ממוצא אפריקאי,

בעל צבעים מרהיבים, מזג נוח ובדומה לקוקטייל מהווה בחירה טובה לתוכי ראשון לבעלים

שאיננו מנוסה בגידול תוכים.

מדובר בתוכי בעל כישורים סוציאלים ולכן עדיף לגדל מספר פרטים יחד.

במידה ומגדלים תוכי יחיד יש לוודא כי הוא זוכה להרבה תשומת לב מצד הבעלים.

תוחלת חייה של ציפור האהבה עשויה להגיע ל 10 שנים בתנאים המתאימים והיא נחשבת

קלה לגידול ולרבייה.

הכישורים הווקאלים של ציפורי האהבה פחות מפותחים משל הג'אקו והקקדו וסביר שלא

תזכו לשמוע חיקוי קולות אדם.

 

 

 

 

 

תוכון (Budgerigae):

תוכי קטן ממוצא אוסטרלי המגיע במגוון צבעים וגוונים.

תוחלת חייו עשויה להגיע אל מעל ל 10 שנים בתנאים מתאימים ובדומה לציפורי האהבה

הוא נחשב קל לגידול ולרבייה מה שהופך אותו לבחירה נבונה למגדל בלתי מנוסה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אקלקטוס:

משפחה של תוכים ממוצא אוסטרלי המכילה מספר תתי מינים.

מדובר בתוכי בינוני, מעט קטן יותר מהג'אקו בעל יכולת ווקאלית טובה חברותי ונוח לגידול.

להבדיל מהג'אקו אין צורך בבדיקת DNA על מנת להבדיל בין זכרים לנקבות היות ואלו

מראים הבדל בצבעי הנוצות. באופן כללי ניתן להגיד כי זכרים יהיו בעלי גוון ירוק בעוד

נקבות יראו גוון אדום ולעיתים כחול (תלוי בתת המין).

האקלקטוס נחשב בעל מזג נוח אך גם כאן ניכר הבדל בין זכרים לנקבות.

זכרים לרוב יהיו ידידותיים וסוציאלים בעוד נקבות עלולות להיות אגרסיביות יותר הן כלפי

בן הזוג והן כלפי המגדל.

היות ומדובר בתוכי סקרן שעלול לגרום נזק לעצמו ולסביבה במידה וסובל משעמום יש

לדאוג לאספקה של גירויים כדוגמת משחקים, החבאת המזון בכלוב וכדומה.

 

 

 

 

ארה (Macaw):

תוכי גדול ממוצא טרופי (מרכז ודרום אמריקה) שכולל מספר תתי מינים ומאופיין בנוצות

בצבעים מרהיבים ומקור גדול ועבה.

זהו תוכי גדול במיוחד, אינטיליגנטי מאוד, רועש באופן יחסי, בעל יכולות ווקאליות נהדרות

וסקרנות טבעית.

תוחלת חייה של הארה ארוכה ועשויה להתארך אל מעבר ל 50 שנה בתנאים הנכונים.

גידול ארה דורש תשומת לב, זמן, סביבה מתאימה (כלוב גדול במיוחד) ולטעמי אינו מתאים

למגדל חסר ניסיון. בדומה לג'אקו, לאקלקטוס ולקקדו שיעמום עלול להוביל לפגיעה עצמית

ולנזק לסביבה ולכן יש להקפיד על מתן תשומת לב והעשרה סביבתית שוטפת.

 

 

 

 

 

 

 

תזונה מומלצת בתוכים:

כבכל בעל חיים גם בתוכים להזנה השלכה ישירה על המצב הגופני.

דיאטה שאינה מאוזנת עשויה להוביל לפגיעה משמעותית בבריאותם.

מרבית התוכים ניזונים מדיאטה צמחונית ובדומה לשאר בעלי החיים זקוקים למקורות תזונתיים של חלבון, פחמימה ושומן.

חשוב להקפיד להימנע מתזונה סלקטיבית דהיינו מתן מרכיב מזון בודד היות וזו תוביל לחוסר איזון ולמחסור במרכיבים חיוניים.

באופן כללי דיאטה של תוכים צריכה להכיל שלושה מרכיבים עיקריים:

 

  1. מזון מסחרי לתוכים (כופתיות)- קיים מגוון רב של מזון מסחרי לתוכים בשלל צורות, גדלים, צבעים וטעמים. ככל מדובר במזון שאמור להכיל את כל מרכיבי המזון הדרושים לתוכי ולכן צריך להוות מרכיב עיקרי בהזנה. אף על פי כן, מומלץ שלא להסתפק בכופתיות כמרכיב בלעדי היות ואין הדבר מבטיח אספקה של כלל הויטמינים והמינרלים להם הוא זקוק ובנוסף עשוי להוביל לאכילה סלקטיבית של מרכיב אחד בכופתיות או לכופתיות של חברה מסויימת בלבד. על הכופתיות להוות 60-80% מהדיאטה היומית.

  2. פירות וירקות- פירות וירקות עשירים בסיבים ובויטמינים חיוניים כגון ויטמין A, C אך באופן כללי דלים בשומן, חלבון וויטמין D. תוספת יומית של פירות וירקות (כ 20% מהדיאטה היומית) כדוגמת פלחי תפוח עץ (ללא גרעינים) גזר טרי, אוכמניות, מנגו, בננות ועוד מומלצת לשם שמירה על דיאטה מאוזנת.

  3. זרעים וגרעינים- זרעים וגרעינים מכילים כמות רבה של שמן ודלים בויטמין D, A, קלציום וחלבון. תוכים אוהבים זרעים וגרעינים במיוחד ובמידה ויתאפשר להם יהפכו לאכלנים סלקטיביים של גריעינים וזרעים. מיותר לציין כי תזונה בלעדית במרכיבים אלו עשויה להוביל לחוסרים בויטמינים (A,D) ומינקלים (קלציום) ועשויה לגרום להופעת מחלות שונות. ככלל מומלץ להסתפק בכמות יומית קטנה מאוד של גרעינים וזרעים בדיאטה אם בכלל ויש להתייחס לכך כאל מתן ממתקים.

 

בתוכים שנוטים להשתעמם בקלות כדוגמת הג'אקו, הקקדו והארה מומלץ להחביא את המזון ולאפשר לתוכי לחפש את המזון בכלוב ולא להגיש את המזון בכלי מרוכז.

יש לזכור כי תוכים שונים נבדלים בדרישותיהם התזונתיות ומומלץ להתייעץ עם וטרינר לשם התאמת הדיאטה לצרכיהם המיוחדים.

בנוסף, לא קל לשנות דיאטה לתוכי שהורגל לתזונה לקויה במהלך חייו ומומלץ להתייעץ עם וטרינר לגבי הדרך המתאימה לעשות זאת.

 

מזונות רעילים לתוכים:

אבוקדו, שוקולד ואלכוהול הם רעילים לתוכים ויש להמנע מלתת אותם. בנוסף מומלץ להמנע ממתן מזון ביתי מטוגן או מתובל.

 

ויטמינים ומינרלים:

במידה ודיאטת התוכי מורכבת בעיקרה מכופתיות מאיכות גבוהה אין צורך במתן ויטמינים ומינרלים ממקור חיצוני.

תוספת קלציום ממקור חיצוני נפוצה בקרב מגדלים לרוב באמצעות אבן מינרלים או עצם דיונון אך לרוב מיותרת בתוכי שניזון מכופתיות. עודף מינרלים וויטמינים עשוי להיות מסוכן באותה מידה ולכן מומלץ להיוועץ עם וטרינר לפני הוספת ויטמינים או מינרלים ממקור חיצוני לדיאטה.

 

ממשק וסביבת מחיה:

גידול תוכי בבית מצריך כלוב בגודל הגדול ביותר המתאפשר במסגרת המקום והתקציב או לפחות בגודל שיאפשר לתוכי מקום לפרוש את כנפיו ואף להתעופף מעט.

מרבית הכלובים עשויים מרשת מתכת וכדאי לוודא שאינם צבועים בצבע שרעיל לציפורים.

יש עדיפות לרצפת רשת מוגבהת מרצפת הכלוב המאפשרת לצואה ולשאריות המזון להתנקז בחופשיות.

את רצפת הכלוב (לא הרשת) מומלץ לכסות בנייר עיתון שיאפשר מעקב אחר צבע ומראה הצואה.

יש לשים בכלוב מקל עמידה מוגבה (יותר מאחד אם ניתן) בגודל שמתאים לגודלו של התוכי.

יש לשים כלי מים ואוכל מתאימים מחומר קשיח ולהקפיד שלא למקמם מתחת למקל העמידה על מנת למנוע עשית צרכים בתוך כלי האוכל. קיימים מגוון רב של צעצועים עבור תוכים אותם ניתן לרכוש בחנויות אולם ניתן לייצר באופן עצמאי.

מגוון רב של צעצועים יעשירו את חיי התוכי, ימנעו שעמום ותופעות שליליות כמו פגיעה עצמית ותלישת נוצות.

רצוי לאפשר לתוכי זמן חופשי מחוץ לכלוב בתוך הבית ולהקפיד על מתן תשומת לב יומית.

גידול תוכי מחוץ לבית מצריך בניה של כלוב מתאים תוך מחשבה על הגנה מפני פגעי מזג אוויר וטורפים (נחשים, חתולים ועוד).

 

סימני מחלה:

ציפורים בכלל ותוכים בפרט נוהגים להחביא היטב סימני מחלה זאת מתוך אינסטינקט הישרדותי חזק.

אולם, קיימים מספר סימנים שאינם ספציפים ועשויים להחשיד כי התוכי שלכם איננו מרגיש טוב:

 

  • "ציפור נפוחה"- שם כללי לציפור שמכונסת בעצמה לרוב בתחתית הכלוב, שקטה ונוצותי סומורות ומקנות לה מראה נפוח. זהו לרוב סימן בלתי ספציפי שהציפור שלכם חולה ומצריכה בדיקה וטרינרית.

  • תוכי שקט מהרגיל או קולני במיוחד.

  • שיעול עם או ללא הפרשות מהאף והעיניים.

  • ירידה בתאבון או במצב הרוח.

  • שינויים בצואה/שתן:

    תוכי בריא מפריש בלשלשת שלושה מרכיבים: מים, אוראט (משחה לבנה שמקורה בחומצה אורית המופרשת מהכליה) וצואה (לרוב בעלת גוון שחור, חום או ירוק). מראה הצואה עשוי להעיד על בריאות התוכי ולכן חשוב להקפיד ולעקוב אחר שינויים:

    • לשלשת נוזלית במיוחד- עשויה להעיד על שתיה מרובה לדוגמא כתוצאה ממחלת כליה, כבד, סכרת או קושינג.

    • אוראט שאיננו לבן- לדוגמא אוראט ירוק בוהק עשוי להעיד על מחלת כבד, אוריאט בגוון ירוק בהיר, ברונזה או צהוב עשוי להעיד על דימום.

    • שלשול- תערובת מימית של שלושת מרכיבי הלשלשת. עלול להיגרם מזיהום חיידקי, ויראלי או מתולעי מעיים.

    • נוכחות של דם- עשוי להיות ממקור של מערכת העיכול או ממערכת השתן ובכל מקרה איננו תקין.

    • נוכחות של זרעים שלמים ומזון לא מעוכל- הגורם הנפוץ לכך הוא מחלת PDD (proventricular dilatstion disease) אך עלול להיגרם גם מגורמים אחרים כגון טפילי מעיים

    • אוראט ומים ללא צואה- מעידה על אנורקסיה או חסימת מעיים.

 

במידה והתוכי שלכם מראה אחד או יותר מסימני המחלה שצוינו כאן עליכם לפנות לוטרינר להמשך אבחון.

 

טיפול וטרינרי שוטף:

בתוכים, להבדיל מכלבים וחתולים לא קיימים חיסוני חובה או חיסונים שוטפים ולכן עלול להיווצר מצב שהתוכי לא נבדק על ידי וטרינר זמן רב.

אני ממליץ להגיע עם התוכי לוטרינר לפחות פעם בשנה לבדיקה שנתית.

הוטרינר יערוך בדיקה פיזיקלית מדוקדקת ויוודא כי לא נראים סימני מחלה. במידה ותרצו ניתן לשייף את ציפורני התוכי על מנת שיהיה נוח יותר לאחיזה על היד. בנוסף ניתן לבצע קיצוץ של הכנפיים על מנת למנוע התעופפות לגובה ובריחה.

מומלץ להמנע מקיצוץ כנפיים באופן עצמאי היות וקיצוץ לא נכון עלול לגרום לנזק לתוכי.

בנוסף, מומלץ לתלע את התוכי פעמיים בשנה כנגד תולעי מעיים באופן קבוע.

בתוכים כגון ג'אקו שאינם מראים הבדל חיצוני בין זכר לנקבה ניתן לבצע בדיקת דם (גנטית) על מנת לקבוע האם מדובר בזכר ונקבה ומומלץ לשלב זאת עם בדיקה לנגיעות בכלמידיה.

בדיקת כלימדיה מומלצת גם עבור שאר התוכים.

 

מחלות נפוצות:

 

  • PDD (Proventricular dilatation disease):

    מחלה שתוקפת בעיקר תוכים גדולים (ג'אקו, ארה, קקדו) ומתבטאת בסימנים קליניים של מערכת העיכול (אובדן משקל, פליטות, זרעים שלמים בצואה) ולעיתים גם בסימנים נוירולוגיים כגון רעידות וחוסר קורדינציה. המחלה נגרמת ככל הנראה על ידי וירוס הפוגע במערכת העצבים ומשבש את התנועתיות של מערכת העיכול והיא מדבקת בין פרטים. האבחון מתבצע על ידי צילום רנטגן בו מודגמת קיבה מורחבת או על ידי ביופסיה מהזפק. הפרוגנוזה גרועה ואחוז התמותה גבוה. הטיפול במחלה מתבסס בעיקר על אנטיביוטיקה לצד שינוי תזונתי (הרבה סיבים ומעט גרעינים) ותרופות שמעוררות את תנועתיות מערכת העיכול. ציפור שהחלימה מהמחלה עשויה להיות נשאית כל חייה.

 

  • כלמידיוזיס-

    מחלה שנגרמת בשל נגיעות בחיידק Chlamydophila Psitaci והיא נפוצה בתוכים, ברווזים ויונים. המחלה נחשבת זואונוטית דהיינו מדבקת לבני אדם. נגיעות בחיידק עשויה להתבטא בכמה צורות בתוכים כשהנפוצות שבהן:

  1. נשאות- תוכי שאינו מראה סימני מחלה אך עשוי להדביק תוכים שכנים.

  2. מחלה קשה- דכאון, אובדן משקל ולרוב גם הפרשות ממערכת הנשימה. לעיתים קרובות יגרום החיידק לדלקת בכבד (הפטיטיס). במקרים כאלו האוראט בלשלשת עשוי להיות בגוון ירוק.

אבחון המחלה בתוכים מתבסס על בדיקת PCR (נוכחות גנים של החיידק) או נוכחות נוגדנים כנגד החידק בדם. הטיפול מתבסס על מתן אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין למשך זמן ארוך (לעיתים 45 יום).

 

  • מחסור בויטמינים ומינרלים-

    כפי שכבר דובר במאמר זה ניתן למנוע מחסור בויטמינים ומינרלים בקלות על ידי שילוב של כופתיות איכותיות כמרכיב עיקרי במזון. לדוגמא, תוכי שניזון בעיקר מזרעים עשוי לסבול ממחסור בויטמין A ובסידן. מחסור בסידן עשוי להתבטא בפגיעה בעצמות (Osteoporosis) ובעיות בייצור והטלת הביצים. מחסור בויטמין A עשוי להוביל לפגיעה בדרכי הנשימה העליונות ובמערכת העיכול.

 

  • Beak and feather disease-

    מחלה נפוצה בתוכים בעיקר בפרטים צעירים הנגרמת על ידי וירוס Circovirus. המחלה מאוד מדבקת בעיקר במגע עם "אבק נוצות" נגוע בוירוס. בפרטים צעירים המחלה פוגעת בגדילת הנוצות וגורמת לנשירה עוד בטרם מסיימות את תהליך הצמיחה מה שמוביל למראה מרוט ולפלומה מלוכלכת. הוירוס גורם לפגיעה באספקת הדם לנוצה וזו נופלת מהזקיק ומקבלת מראה אופייני מחודד ופגום בקצה. בנוסף לנוצות גם המקור נפגע ומקבל מראה פגום. לבסוף פוגע הוירוס גם במח העצם מה שמוביל לירידה בייצור תאי דם לבנים. פרטים שנדבקים בוירוס בשלב מתקדם יותר בחיים יראו סימנים קליניים פחות ברורים ולרוב יסבלו ממחלות משניות שיתעוררו בעקבות הפגיעה במערכת החיסון. המוות של פרטים חולים בלתי נמנע, גם עם טיפול וטרינרי, ולרוב יתרחש ממחלה משנית על רקע הדיכוי החיסוני. האבחון מתבסס על סימנים קליניים, תמונת דם אופיינית ובדיקת DNA.

     

  • Polyomavirus-

    מחלה נפוצה בתוכים ובעיקר בתוכונים (Budgerigars) הנגרמת מוירוס Polyomavirus. תוכונים צעירים שנדבקים בוירוס מתים לרוב תוך מספר שבועות לעיתים באופן אקוטי ולעיתים לאט יותר ואז מראים נפיחות בטנית, שטפי דם תת עוריים ותשישות. תוכונים שיצליחו לשרוד יהיו בעלי נוצות מעוותות. תוכים מזנים אחרים שנדבקים בוירוס עשויים להראות סימני מחלה מגוונים כגון: חולשה, אנורקסיה, לשלשת מיימית, נטייה לדימומים וסימנים עיצביים. תוכים שישרדו את המחלה יהפכו לנשאים. האבחון מתבסס על סימנים מתאימים ובדיקת DNA.

 

לסיכום,

תוכים מהווים תוספת נפלאה למשפחה. הם מתפנקים, אוהבים, מצחיקים ויודעים לתגמל את בעליהם בחום ואהבה.

יחד עם זאת, בדומה לכל בעל חיים חלה עלינו החובה ללמוד על תנאי המחיה המומלצים עבור התוכי שלנו, המזון המומלץ, כיצד מזהים כאשר התוכי איננו חש בטוב ומהם הטיפולים השוטפים שיש להעניק לו.

באופן כללי מומלץ להגיע לבדיקה וטרינרית כללית לפחות פעם בשנה ולנצל את ההזדמנות בכדי להיוועץ עם הווטרינר ולוודא כי התוכי מקבל את כל הטיפולים והתנאים להם הוא זקוק.

 

אנו במרכז הוטרינרי טבעון, נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה העולה בנוגע לגידול תוכים ובכלל.

 

 

 

 

  • w-facebook
  • Twitter Clean
  • w-googleplus

04-6737844

tivonvet@gmail.com

רחוב כלניות 7, קריית טבעון

 

שעות פתיחה:

ימים א׳ עד ה׳: 9:00 עד 19:00

יום ו׳ וערבי חג: 9:00 עד 14:00 

© 2015 כל הזכויות שמורות למרכז וטרינרי טבעון.