top of page

רביה הריון והמלטה בכלבים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאמר זה עוסק בנושא פוריות בכלבות.

במאמר ארחיב על שלבי המחזור המיני, על שלבי ההריון וההמלטה. אסקור את הסימנים להמלטה קשה (דיסטוקיה) המצריכה התערבות וטרינר וארחיב לגבי הטיפול בכלבה ובגורים בימים הראשונים שלאחר ההמלטה.

 

בגרות מינית:

בגרות מינית בכלבות מתרחשת בטווח גילאים משתנה הנע בין חצי שנה לשנתיים וברוב הגזעים תתרחש בסביבות גיל 7 חודשים.

באופן כללי כלבות מגזעים גדולים תגענה לבגרות מינית מאוחר יותר מכלבות מגזעים קטנים. יש לזכור כי במקרים רבים הייחום הראשון הוא "ייחום שקט" כלומר הכלבה לא מראה סימנים ברורים של ייחום ולעיתים יחמוק מעיני הבעלים.

 

שלבי המחזור המיני:

ניתן לחלק את המחזור המיני בכלבה לארבעה שלבים:

  • פרואסטרוס- שלב המאופיין לעיתים קרובות (אך לא תמיד) בבצקתיות ודימום מאיבר המין ולכן לרוב יעורר את תשומת לב הבעלים לתחילת הייחום. מבחינה התנהגותית זכרים יימשכו לכלבה אך היא מצידה תסרב לזיווג ואף עשויה להראות סימני אגרסיביות. שלב זה עשוי להמשך בין 9 ימים לחודש.

  •  אסטרוס- קשה להבדיל בין האסטרוס  לפרואסטרוס והשינוי מתבטא בכך שהכלבה הופכת לרצפטיבית לזכר ולמעשה "מעוניינת" בזיווג. משך האסטרוס נע בין 9 ימים ל 3 שבועות.

  • דיאסטרוס או הריון- במידה וחל זיווג מוצלח יתחיל ההריון עליו ארחיב בהמשך. במידה ולא יהיה הריון יחל שלב הדיאסטרוס שימשך כ 60 יום בהם הכלבה תפסיק להראות התנהגות ייחום.

  • אנאסטרוס- תקופת רגיעה בה הרחם "מתאושש" מהשלבים הקודמים. זהו שלב ארוך שמשכו בין 90 ל 150 יום.

 

על מנת לפשט את העניין מבחינתנו כבעלים ניתן לחלק את המחזור המיני לשתי תקופות עיקריות:

  1. "תקופת הייחום"- הכוללת את שלבי הפרואסטרוס והאסטרוס ומאופיינת בהגדלה בצקתית של איבר המין, דימום (לא תמיד) ואגרסיביות כלפי זכרים שתתחלף בהמשך לרצפטיביות כלפי זכרים.

  2. התקופה ש"בין הייחומים"- הכוללת את שלבי הדיאסטרוס או לחילופין הריון והאנאסטרוס.

 

מתי ניתן להרביע את הכלבה?

חלון הזמנים להרבעה הוא בין היום השלישי ליום החמישי של האסטרוס. חשוב לזהות חלון זמנים זה במדויק. ניתן לעשות זאת בכמה דרכים. בדיקה של רמות הורמונים בדם זמינה אך הדרך הפשוטה היא בעזרת הסתכלות דרך מיקרוסקופ על משטחים ווגינאליים שנלקחים כל יומיים מרגע שהכלבה מתחילה להראות סימני ייחום. מכיוון שאוכלוסיית התאים של הווגינה משתנה בין שלבי המחזור ניתן בדרך זו להבדיל בין השלבים השונים. הווטרינר יעקוב אחר שלבי המחזור בעזרת המשטחים ושלושה ימים לאחר תחילת האסטרוס ימליץ על זיווג.

 

הזדווגות טבעית:

עם הופעת סימני הייחום מומלץ להפגיש בין הזכר לנקבה כל יומיים. יש להערך לכך שבשלבי הייחום הראשונים הכלבה עשויה לתקוף את הזכר. במהלך ההזדווגות הזכר יעלה על הנקבה ויתחיל לבצע תנועות הזדווגות. לרוב יישארו השניים מחוברים זה לזו תוך שישנו תנוחה (טוסיק לטוסיק). השניים עשויים להישאר במצב זה זמן מה (לעיתים עד שעה) וניסיונות הפרדה מאולצים עלולים לגרום לנזק הן לזכר והן לנקבה. יש לזכור כי ההתנהגות המינית טבועה בכלב, הוא "יודע" כיצד לבצע את תפקידו ולרוב אינו זקוק לעזרה וזו עשויה אף להפריע.

 

הזרעה מלאכותית:

הזרעה מלאכותית מומלצת כאשר הזדווגות טבעית אינה אפשרית או כאשר זו לא מביאה להריון. הזרעה מלאכותית נפוצה בגזעים שונים כדוגמת בולדוג צרפתי, בולדוג אנגלי ואחרים בהם נפוצות בעיות בפוריות. ההזרעה מבוצעת במרפאה על ידי וטרינר במועד המתאים (יום 3-5 לאסטרוס של הנקבה).

 

זיהוי הריון:

ניתן לזהות הריון בכלבות במספר דרכים שונות.

  • סימנים חיצוניים- השמנה והתפתחות עטינים, מתרחשים בשלב מאוחר בהריון ולכן מהווים אינדיקציה מאוחרת להריון.

  • אולטרסאונד- בדיקה פשוטה ולא פולשנית המאפשרת זיהוי כבר מיום 21 להריון. מיום 25 והלאה ניתן כבר לזהות דופק עוברי. בדרך זו ניתן לעקוב אחר העוברים לאורך כל תקופת ההריון. מומלץ לבצע לפחות בדיקת אולטרסאונד נוספת באמצע ההריון על מנת לוודא את תקינות העוברים.

  • צילום רנטגן- ניתן לזהות את עצמות שלד העובר החל מיום 45 להריון. בדרך זו ניתן גם לראות את מספר העוברים ברחם ואף לזהות מנחים בעייתיים של עוברים העלולים לגרום לבעיות בהמלטה.

 

הריון:

משך ההריון בכלבות נע בין 57 יום ל 71 יום מרגע ההרבעה. במהלך תקופת ההריון מומלץ שלא לחשוף את הכלבה לתרופות, חיסונים או כימיקליים (חומרים נגד פרעושים/ קרציות)  מבלי להתייעץ קודם עם וטרינר על מנת שלא לפגוע בבריאות העוברים. במהלך הטרימסטר הראשון להריון אין צורך בהכנות מיוחדות אך עם הכניסה לטרימסטר האחרון (ועד תום ההנקה) מומלץ לתת לאם מזון גורים על מנת לספק לה חלבון ואנרגיה הדרושים להריון ולייצור החלב. מומלץ להכין "פינת המלטה" מרופדת ונעימה (למשל ארגז גדול מרופד בשמיכות) ולהרגיל את הכלבה אליה מראש. במהלך השבוע האחרון להריון צפויה עליה משמעותית במשקל וכן תופיע התנהגות "קינון" אופיינית. על מנת שתוכלו לחזות את מועד ההמלטה ניתן למדוד את טמפרטורת הגוף של האם בעזרת מדחום סטנדרטי (מומלץ לקבל הדרכה מווטרינר) פעם ביום במהלך השבוע האחרון להריון. ירידה של מעלה בטמפרטורת הגוף תעיד על המלטה ב 36 שעות הקרובות. בשלב הזה ניתן ואף מומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד על מנת למדוד קצב לב עוברי. קצב הלב העוברי יורד לקראת ההמלטה ואף עשוי לתת אינדיקציה על מצוקה עוברית.

 

המלטה:

המלטה בכלבות מאופיינת בשלושה שלבים. תפקיד הבעלים במהלך ההמלטה לעקוב מרחוק מבלי להפריע ולזהות סימני "המלטה קשה" (דיסטוקיה) במקרה ומופיעים. מומלץ לרשום את זמן יציאת כל גור.

  1. קינון- נמשך כמה שעות במהלכן הכלבה מתבודדת במקומות שקטים, חופרת בורות ומכינה את סביבת ההמלטה. בשלב זה יתחילו כיווצי רחם קלים שלרוב יחמקו מעיני הבעלים.

  2. המלטה – בשלב זה חלים כיווצי רחם אקטיביים שיתבטאו חיצונית בכיווצי בטן. סופו של שלב זה ביציאה של הגורים אל אוויר העולם בזה אחר זה (לרוב במרווח זמן של כ 20 דקות בין גור לגור). אורכו של שלב זה לרוב 3-6 שעות אך הוא עשוי להמשך גם עד 24 שעות. במהלך שלב זה יש לעקוב אחר הסימנים "להמלטה קשה" המפורטים מטה.

  3. יציאת השליה- במרבית המקרים השליה תצא עם הגור או כמה דקות לאחר יציאת הגור. לעיתים השליה נאכלת על ידי הכלבה ולכן נדמה לנו כי לא כל השליות יצאו.

 

המלטה קשה (דיסטוקיה):

במידה ומופיעים הסימנים הבאים הכלבה סובלת מהמלטה קשה:

  • 30 דקות של כיווצים אינטנסיביים ללא יציאה של גור.

  • 2-3 שעות של לחיצות קלות עד בינוניות ללא יציאת גור.

  • יותר מ 4 שעות בין יציאת גור אחד ליציאת הגור הבא.

  • בעיה ברורה לעין- למשל גור שתקוע זמן ממושך בווגינה.

 

המלטה קשה היא מקרה חירום, במהלכה נשקפת סכנה לעוברים ולאם. במידה והיא מתרחשת יש ליצור קשר מידי עם וטרינר.

 

מה עושים לאחר ההמלטה?

לאחר ההמלטה של כל גור צפויה האם להסיר את הקרום העוטף אותו בעזרת ליקוק ולנשוך את חבל הטבור. במידה ומדובר בהמלטה ראשונה והדבר לא נעשה על ידי האם הסירו את הקרום המכסה את העובר בעזרת הידיים, נגבו את העובר היטב בעזרת מגבת תוך שפשוף עדין של הבטן על מנת לעודד התחלת נשימה. ניתוק חבל הטבור הוא פשוט אך עשוי לגרום לנזק במידה ולא מבוצע בצורה הנכונה ולכן מומלץ להתייעץ טלפונית עם וטרינר שידריך אתכם כיצד לעשות זאת. הניחו את העובר ליד עטיני האם בעדינות על מנת שיוכל לינוק.

בתום ההמלטה הקפידו לתת לאם מזון ומים, החליפו את המצע למצע נקי והניחו להם לנפשם על מנת לאפשר לגורים לינוק בשלווה ולאם לנוח ולאגור כוחות.

הפרשה ווגינלית במשך 4-6 שבועות לאחר ההמלטה היא נורמאלית. צבע ההפרשה ישתנה בהדרגה מירוק לחום אדמדם תוך 48 שעות מההמלטה. על ההפרשה להיות חסרת ריח בכל השלבים. במידה וצבע ההפרשה אינו תואם את הרשום או במידה ונודף ממנה ריח עז צרו קשר עם הווטרינר.

 

לסיכום:

לימוד ורכישת ידע אודות התנהגות מינית נורמאלית בכלבים והכרת מצבי החרום בהם דרושה התערבות של ווטרינר לפני, במהלך ולאחר ההמלטה תאפשר לכם לעבור את תקופת ההריון וההמלטה ברוגע תוך שאתם מקרינים בטחון ושלווה על בעל החיים שלכם. אנו במרכז הוטרינרי בטבעון זמינים עבורכם בכל עת לשאלות בנושא רביה, הריון וטיפול בגורים וכן ערוכים לסייע לכם בכל מקרה המצריך התערבות רפואית.

 

 

bottom of page