פחד מברקים ורעמים בחיות מחמד

thunder1.jpg

 פחד מרעמים וברקים בחיות מחמד היא תופעה נפוצה שבאה לידי ביטוי בעיקר בחודשי החורף.

התופעה מתרחשת גם בכלבים וגם בחתולים אך נחשבת שכיחה יותר בכלבים.

מדובר במקרה פרטי של פחד וחרדה מרעשים כאשר במקרה זה הגירויים הקוליים המעוררים את תגובת הפחד הם קולות הרעמים.

גירויים קוליים אחרים שעשויים לעורר תגובה דומה בכלבים וחתולים כוללים בין היתר קולות זיקוקים, קולות ירי, קולות מאתרי בניה ועוד.

תגובת פחד כתוצאה מגירוי קולי היא למעשה מנגנון הישרדותי של בעל החיים.

במהלך חייו לומד בעל החיים אלו גירויים קוליים מקושרים לסכנת חיים ואותם גירויים מעוררים אצלו שרשרת של תגובות אמוציונאליות בדגש על פחד, חרדה ותגובות פיזיולוגיות התנהגותיות שתכליתן לאפשר לבעל החיים לחמוק מסכנה ולשרוד.

ניתן לומר שהישרדתו של בעל החיים תלויה במידה רבה ביכולתו להבחין בין גירויים קוליים "בטוחים" לבין גירויים קוליים המשדרים "סכנה" ולכן תגובת פחד מגירוי קולי היא תגובה המוטמעת היטב וקשה להיפטר ממנה.

במקרה הפרטי של פחד מרעמים וברקים הגירוי הקולי הוא קול הרעם, בעל החיים מקשר אותו לסכנה ועל כן בעת סופת ברקים ורעמים או ממש בסמוך לה סובל מחרדה ופחד ואלו מעוררים שרשרת של סימנים קליניים התנהגותיים.

הסימנים הקליניים מופיעים כאמור בסמוך לסופת רעמים וברקים ועשויים לכלול:

* חוסר שקט.

* בריחה מהבית.

* נשימה מהירה.

* רעד.

* מציאת מסתור.

* ריור.

* הרס ונזק לסביבה.

* ווקליזציה (נביחות/ יללות).

* חבלה עצמית.

* תוקפנות.

* חוסר שליטה על צרכים.

 

אנו לא יודעים לומר בוודאות מדוע כלבים מסוימים סובלים מפחד מברקים ורעמים ואחרים לא אך נהוג לחשוב שיש קשר לאי חשיפה לגירויים קוליים אלו בגיל מוקדם, חיזוק חיובי מצד הבעלים בעת סופה להתנהגות של פחד (לרוב מבלי להבין זאת), נטייה גנטית לתגובות אמוציונאליות מוגזמות ועוד.

 

אבחון:

אבחון של פחד מברקים ורעמים הוא לרוב פשוט יחסית ומתבסס על הופעה חוזרת של הסימנים הקליניים בסמוך לסופות רעמים וברקים. מומלץ להגיע לווטרינר/ מטפל התנהגותי מצוידים בסרטונים של הכלב בעת התקף חרדה.

במחקרים שנערכו בנושא נמצא קשר בין חרדת נטישה לבין פחד מרעמים וברקים לכן, בפרטים מסוימים  יתכן והסימנים הקליניים יהיו חזקים יותר כאשר הבעלים אינו נמצא ליד הכלב בעת הגירוי הקולי.

 

טיפול:

טיפול בפוביה מברקים ורעמים הוא מורכב ומצריך סבלנות והתמדה מצד הבעלים.

סיכויי ההצלחה נחשבים גבוהים יותר כאשר האבחון והטיפול מתרחשים בשלבים מוקדמים יותר בחייו של הכלב או החתול.

מטרת הטיפול היא להפחית את רמת החרדה ולאפשר לבעל החיים לתפקד בצורה טובה גם כאשר מתקיים גירוי קולי (סופת ברקים ורעמים) בסביבתו הביתית.

חשוב להבין שלא תמיד ניתן להגיע להעלמות מוחלטת של החרדה אלא רק לשיפור בעוצמת הסימנים הקליניים.

שינוי התנהגותי הוא המרכיב העיקרי בטיפול ושימוש בתרופות שונות מהווה השלמה לטיפול ולא טיפול בודד בפני עצמו.

טיפול התנהגותי

הטיפול ההתנהגותי בחרדה מרעשים חזקים כדוגמת ברקים ורעמים הוא מורכב ודורש סבלנות והתמדה מצד הבעלים. הטיפול משלב מספר מרכיבים יחד:

מניעה- היות ולא ניתן להימנע לחלוטין מחשיפה לברקים ורעמים בכלבים הסובלים מחרדה מומלץ לפחות להקטין את החשיפה לגירוי. ניתן לעשות זאת על ידי המנעות מטיול ויציאה מהבית בעת סופת ברקים ורעמים או בזמן שיש זיקוקים בחוץ. בנוסף כדאי להימנע מלהשאיר את בעל החיים לבד בבית בעת סופה.

מומלץ למצוא חדר שקט יותר בבית, ללא חלונות ולאפשר לכלב לשהות בתוכו במהלך הסופה.

* שינוי סביבתי- מטרת השינוי ליצור לכלב/ חתול סביבה רגועה ונוחה כמה שיותר בזמן החשיפה לגירוי.

ניתן לעשות זאת על ידי מיסוך קולות הרעמים בעזרת רעש לבן או על ידי השמעת מוזיקה מרגיעה בזמן סופה, בידוד החדר מרעשים, סגירת וילונות או שימוש בחדר נטול חלונות בכלל. בנוסף כדאי להרחיק גורמים שעשויים לגרום לסטרס נוסף.

חלק מהכלבים/ חתולים מגיבים פחות טוב להשמעת מוזיקה או טלוויזיה ובבעלי חיים כאלו יש  להמנע משימוש בהם.

* חיזוק הקשר בין הכלב לבעלים- שימוש בקשר בין הבעלים לבעל החיים בכדי להקנות שלווה ולהפחית חרדה. שימוש בטון דיבור מרגיע, ליטוף והשראת בטחון עשויים להפחית בצורה משמעותית את תחושת החרדה בעת הגירוי. ענישה מכל סוג אינה מתאימה לטיפול בכלב/ חתול הסובל מפוביה מברקים ורעמים ורק עשויה להחמיר את המצב.

* שינויים התנהגותיים- שימוש בעזרים ותרגילים במטרה לשנות את התגובה של הכלב לגירוי הקולי ולהפחית את תחושת החרדה. ניתן להשתמש בצעצועים כגון "קונג" לתוכם מוכנס חטיף ומעסיקים את הכלב ומסיחים את דעתו מן הגירוי הקולי בזמן הסופה.

יצירת התנית נגד שסותרת את תגובת הפחד והפוכה לה תוך שימוש בחיזוקים חיוביים (פרס, חטיפים). לדוגמא: שימוש בפקודה "שב" מיד לאחר השמע הרעם. בדרך זו הכלב לומד שמיד לאחר השמע הגירוי הקולי יגיע אירוע חיובי ובסופו פרס.

חיזוק חיובי כאשר הכלב רגוע ושליו- מתן פרס (חטיף) כאשר הכלב מראה התנהגות שלווה ורגועה.

* דה- סנסיתיזיה- חשיפת הכלב/ חתול לגירוי (במקרה זה הקלטה של רעמים) בעוצמה נמוכה והגברת העצמה באופן הדרגתי.

טיפול תרופתי

מטרת הטיפול התרופתי בפחד מגירוי קולי היא להפחית במהירות יחסית את עוצמת החרדה ולשפר את איכות החיים של הכלב.

רצוי שלא להסתפק בטיפול תרופתי בלבד אלא לשלב אותו עם טיפול התנהגותי מתאים.

בחירת התרופה המתאימה נעשית בהתאם לתדירות הגירוי הקולי ולעוצמת החרדה והסימנים הקליניים שבעל החיים מראה.

בבעלי חיים שמראים סימני חרדה רק בזמן סופות ברקים ורעמים ניתן להשתמש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזיפינים כגון אלפרזולם.

תרופה זו  פועלת במהירות יחסית ולמשך זמן קצר להפחתת חרדה ועשויה בנוסף גם לגרום לסדציה (ישנוניות).

מומלץ לבעלים לעקוב מבעוד מועד אחר תחזית מזג האוויר וכאשר יש סיכוי גדול לאירוע של ברקים ורעמים לתת את התרופה לפני (כחצי שעה- שעה). בעת השימוש הראשון מומלץ להיות בחברת בעל החיים על מנת להבין תוך כמה זמן מתחילה להשפיע התרופה, לוודא כי אכן משיגה את התוצאה הרצויה ולמדוד את משך זמן פעולתה. בדרך זו ניתן להבין כמה זמן לפני סופה יש לתת את התרופה בפעם הבאה. לפני השימוש באלפרזולם מומלץ לבצע בדיקת דם לתפקודי כבד וכליות ולחזור מדי פעם על בדיקות אלו בבעלי חיים המקבלים אותה על בסיס קבוע.

בבעלי חיים החווים התקפי חרדה לעיתים תכופות מאוד ולא רק בתגובה לרעמים וברקים ניתן לשקול שימוש בתרופות נוגדות דכאון כגון  fluoxetine (פרוזק) על בסיס קבוע. ניתן בבעלי חיים כאלו לשלב אלפרזולם בעת אירוע של ברקים ורעמים על מנת להשיג תוצאה טובה יותר.

 

לסיכום:

חרדה ופחד מברקים ורעמים  הוא מצב מורכב ולא פשוט בכלל לפתרון שעשוי להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים של הכלב ובעליו. אבחון מוקדם של הבעיה והתאמת תוכנית טיפולית שמתבססת בעיקר על שינוי התנהגותי ומשלבת במקרה הצורך טיפול תרופתי מתאים עשויה לאפשר לבעל החיים לקיים אורח חיים תקין ולהקל משמעותית על הבעלים.

היות ומדובר בתופעה מורכבת מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בעלי ניסיון (מטפלים התנהגותיים לבניית תוכנית התנהגותית ווטרינר להתאמת טיפול תרופתי).

שיהיה לכולנו חורף חמים ונעים.